המרוץ לאתר: מה כולל פרויקט הקמת אתר ולמה כדאי להכיר את תהליך העבודה שלב אחר שלב?

התמודדות עם מגפת הקורונה היא לא עניינו של משרד הבריאות בלבד. ברגע שהמגפה עלתה שלב והוחמרו צעדי המניעה, חובת ההכלה כמו גם ההסברה מוטלת על כלל משרדי הממשלה בשיתוף הרשויות המקומיות.

תפקידן של הרשויות המוניציפליות במקרה כזה יהיה לאכוף את החלטות משרד הבריאות, לספק מידע והנחיות שוטפות ולהתאים לכל פלח באוכלוסייה המקומית את מעטפת השירותים הנחוצים לו בזמנים כאלה.


מגיפה בשלושה שלבים

נגיפי הקורונה הם משפחה גדולה של נגיפים הגורמים למחלות בבעלי חיים ובבני אדם. חומרת הפגיעה משתנה מהצטננות ועד למחלות עם תסמונות קליניות קשות עד כדי אי ספיקה רב מערכתית. הנגיף המתפשט בשבועות האחרונים COVID-19 זוהה בעיר וואהן במחוז חוביי בסין. משם התפשט בהדרגה לשאר העולם והגיע לכ-104 מדינות. בעקבות זאת הכריז ארגון הבריאות העולמי על  סיכון גבוה כדי לבלום את התפרצות המגיפה בזמן שמכוני מחקר בכל העולם מנסים לפתח חיסון וטיפול לחולים.

מדובר במציאות שאינה מוכרת לאיש מאיתנו ומשפיעה על כל מרקם החיים, אלא שהיתרון (אם תרצו) במקרה שלנו נובע מחסרונם של אחרים. היכולת לחזות את קצב ההדבקה והתפשטות הקורונה ולהבין כיצד להיערך מבוסס על מה שאירע במדינות ומאפשרת לנו לאמץ גישה פרו-אקטיבית למזעור נזקים.

תוכנית משרד הבריאות להתמודדות עם מגפת הקורונה כוללת שלושה שלבים.

  • השלב הראשון עסק במניעת ההתפרצות על ידי ניטור השבים מחו"ל, בידוד טיפול וחקירה אפידמיולוגית של החולים כדי לאתר מקרים נוספים ולמנוע הדבקה קהילתית.
  • השלב השני הוא היערכות לקראת עליית מדרגה בהתפשטות המגפה ומעבר מהדבקה יחידנית להדבקה קהילתית. במקרה כזה אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם אלפי נדבקים, מאות מאושפזים ועשרות מתים. בשלב השני מדובר על בידוד גורף של בני שישים פלוס, ועל פי צורך – סגירת מוסדות חינוך, סגירת גבולות ומניעת כניסה של תיירים, וכמו כן שינויים בפעילות התחבורה הציבורית והמלצה לחברות לאפשר לעובדים לעבוד מהבית.
  • השלב השלישי בהיערכות מתייחס להדבקה קהילתית של כ-40 אלף איש, אלפי מאושפזים ומאות מתים. אם נגיע לשלב השלישי יוטל סגר על אזורים שחווים הדבקה מאסיבית, מוסדות החינוך ייסגרו, האזרחים יתבקשו להישאר בבתים, משרדי הממשלה יספקו רק שירותים חיוניים. ההערכות הן שבשלב השלישי יצומצם כוח האדם במשק בכ-25% .

האתגר הנוכחי: מערך הסברה מוניציפלי

תפקידו של מערך ההסברה הוא לייצר ערוצי מידע מותאמים לאוכלוסיות שונות, לעדכן באופן שוטף על כל שינוי ולספק מערך תומך, קבוע, סמכותי ומרגיע.

איך נערכים?

  • בנו צוות הסברה ייעודי – חשוב לזכור שמגיפה היא מציאות לא מוכרת שמזעזעת את סדרי העולם של כולם. הפגיעה שלה היא רב מערכתית ומשליכה על הבריאות, כלכלה, תעסוקה, תחבורה ויוצרת פחד ריאלי, עצב, דאגה, מחסור, ובמיוחד תחושה של תסכול ואיבוד שליטה. הקימו מערך הסברה המשלב בנוסף לבעלי התפקידים ברשות גם רופא, פסיכולוג, עובד סוציאלי, יועץ תקשורת/דובר ומומחה תוכן שיבנו יחד אתכם את מערך המסרים והתכנים שעתידים לצאת לציבור הרחב. כל אחד יתרום את חלקו.
  • תכננו את המסרים והתכנים – בחירת המסרים והתכנים, צורת הפנייה, בחירת דוברים וניסוח ההודעות, הנאומים, ההסברים או המאמרים שיעברו לציבור התושבים, חייבים מצד אחד לשקף את תמונת המצב, אך בה בעת לנסוך ביטחון והרגעה. זכרו שתגובת התושבים לכל שינוי במצב או בשורה תלויים בתוכן ההודעה ובמה שהיא משדרת. ספקו תמונת מצב אובייקטיבית ללא תיאורים אמוציונליים או מילים קשות כגון "מחריד", "מזעזע", "מפחיד", "קטסטרופלי", "חמור". הכינו תרחישי שיחה, מסמכי שאלות ותשובות, תבניות להודעות קצרות וארוכות, נושאים לכתבות שעשויות לעניין את התושבים בהקשר למגיפה ולהשלכותיה.
  • פעלו בצורה פרסונלית – מערך ההסברה חייב לטפל בכל סגמנט של האוכלוסייה המקומית בצורה פרסונלית על ידי העברת מידע בשפה ובערוצים המותאמים לקהל. תרגמו את התכנים והמסרים לתושבים דוברי שפות שונות. בחירת ערוצי המידע והתאמתם לאוכלוסייה הם קרדינליים, ומחייבים שימוש בערוצים דיגיטליים לצד מידע בערוצים מסורתיים, כדי להגיע לכל סוגי התושבים. קל וחומר כאשר מדובר באוכלוסיית הגיל השלישי המוגדרת כקבוצת סיכון ובעלת צרכים ייחודיים.
  • הפכו למקור למידע עדכני ושוטף – הזרימו מידע באופן שוטף, בערוצים קבועים, בתדירות שנקבעת מראש. מערך הסברה שבנוי כהלכה חייב לכלול שני מנגנונים של הזרמת מידע שעובדים במשולב:
    • הסברה פרו אקטיבית – מידע שמפורסם באופן יזום צריך לכלול הסבר על תמונת המצב האקטואלית לאורך היום, כמו גם הנחיות להתנהגות הציבור בהתאם להחלטות הגורמים הממלכתיים והודעות חירום במידת הצורך. מידע כזה יכול וצריך לעבור דרך עמוד ייעודי באתר הרשות (עדכונים וכתבות באתר), באנרים באתר, הודעות push במכשירי הסלולר, ניידת עם כרוז, הודעות טלפוניות מוקלטות, פוסטים בעמודי הרשות ברשתות חברתיות וכד'. ככל שתעדכנו ביותר ערוצים כך תוכלו לכסות סוגי אוכלוסיות שונות.
    • הסברה ריאקטיבית – זהו מנגנון שאמור לספק מענה ותגובות לשאלות ופניות שמגיעות מצד תושבים. מערך כזה צריך לכלול מוקד טלפוני עירוני מתוגבר, מענה באמצעות תיבת צ'אט באתר, מענה בווטסאפ, עמוד שאלות ותשובות באתר. כאמור, הכינו מראש את השאלות והתשובות ובצעו סימולציות עם נציגי המוקד.
  • הגנו על התושבים מפייק ניוז – העבירו מידע אמיתי, מהימן ונכון. זכרו שהתושבים שלכם ניזונים מהרבה מאוד פייק ניוז שמשתולל בחוץ שלעיתים זורע בהלה מיותרת. בהיבט זה חשוב לתדרך את הציבור כיצד להימנע מליפול למלכודות הפייק, וכאשר יש הודעת פייק שמתפרצת פנימה, הקפידו להגיב באופן מיידי ונחרץ.
  • הימענו מדברור יתר של ראש/ת הרשות – הופעה של ראש או ראשת הרשות במצבי משבר היא חשובה עבור התושבים ויש לה כוח מרגיע. כולם רוצים להרגיש שיש על מי לסמוך. עם זאת, חשוב מאוד לשמור על איזון ולהגביל את ההופעות התקשורתיות להודעות חשובות ואקוטיות. לפני הודעה פומבית של ראש הרשות, הכינו את התושבים ותנו התראה על מועד ההודעה.

לסיכום – ההתמודדות והתגברות על המגיפה במינימום נזקים מחייבת את הרשות ואת האזרחים כאחד. הצרכים וההנחיות במקרה כזה הם נזילים מאוד, ויכולים להשתנות בכל יום ואפילו מדי שעה. מהירות התגובה היא קרדינלית, ולכן יש חשיבות רבה להכנה מראש של תשתית הסברתית מקיפה הכוללת תרחישים שונים, ויפה שעה אחת קודם.[/vc_column_text][/vc_column][/vc_row]

שתף את המאמר

Share on facebook
Share on linkedin
Share on twitter
Share on email

מאמרים נוספים